1 צַדִּיק אַתָּה ה׳ כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ. כְּשֶׁאֶתְוַכֵּחַ עִמְּךָ, יָדַעְתִּי כִּי תִצְדַּק בִּדְבָרֶיךָ, אַךְ חָפֵץ אֲנִי לְדַבֵּר מִשְׁפָּטִים אוֹתָךְ, לְהוֹדִיעֵנִי דַּרְכֶּךָ שמות לג:יג:
2 מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה. שֶׁנָּתַתָּ גְּדֻלָּה לִנְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע וְתַצְלִיחֵהוּ לְהַחֲרִיב בֵּיתֶךָ. דָּבָר אַחֵר: עַל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת הָיָה צוֹעֵק וְקוֹרֵא תִּגָּר ירמיה יא:כא:
4 וְאַתָּה ה׳ יְדַעְתָּנִי. גַּם עַל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת הָעוֹמְדִים עָלַי עָזְרֵנִי, כִּי אַתָּה יְדַעְתָּנִי:
5 הַתִּיקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה. נַתְּקֵם מִן הַחַיִּים לָמוּת, דִּישְׁטָאקָאלוּ״שׁ בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״עַד הַתִּיקְנוּ אוֹתָם מִן הָעִיר״ יהושע ח:ו:
7 עַד מָתַי תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְעֵשֶׂב כָּל הַשָּׂדֶה יִיבָשׁ. עַד כָּאן דִּבְרֵי הַנָּבִיא, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָתוֹ: מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ סָפְתָה בְהֵמוֹת וָעוֹף:
12 כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ. קְרוֹבֶיךָ, הַכֹּהֲנִים כְּמוֹתְךָ, וְאַנְשֵׁי עִירְךָ בָּאִים לְהָרְגֶךָ. אֶת רַגְלִים. עִם רַגְלִים, פִּיאוֹנִיד״ש בְּלַעַז:
13 וְאֵיךְ תִּתְחָרֶה אֶת הַסּוּסִים. לָרוּץ אֶת הַסּוּסִים; כְּלוֹמַר: וּמָה קְרוֹבֶיךָ הַכֹּהֲנִים בָּאִים לְהָרְגְךָ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָּקוּמוּ לְהוֹרְגְךָ שָׂרֵי יְהוּדָה; וְזֶהוּ קִצְפִּי עֲלֵיהֶם, וְזוֹ הִיא הַצְלָחַת הָאוֹיֵב. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דְּנָא תְּיוּבְתָּא וְגוֹ׳״. וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ סנהדרין צו.: אִם עַל שְׂכַר שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת שֶׁרָץ נְבוּכַדְנֶצַּר לִכְבוֹדִי בִּימֵי מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן אַתָּה תָּמֵהַּ, שֶׁהִרְבֵּיתִי גְדֻלָּתוֹ כָּל כָּךְ, מָה תִּתְמַהּ עוֹד כְּשֶׁתִּרְאֶה שִׁלּוּם שָׂכָר שֶׁאֲשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים שֶׁרָצוּ לְפָנַי כַּסּוּסִים!
16 וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן. שָׂרֵי יְהוּדָה. וּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן מָשָׁל הוּא, לְפִי שֶׁהוּא מְקוֹם אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, וְכֵן לִמְּדָנוּ יוֹנָתָן בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת; וְכָאן תִּרְגֵּם: ״וְאַכְדֵּין אַתְּ מְדַמֵּי לְקָבֵל חֵיוַת בָּרָא דִּי בְּרוּם יַרְדְּנָא״, וְהִנֵּה ״כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן״ ירמיה מט:יט; נ:מד תִּרְגֵּם יוֹנָתָן בִּשְׁתֵּי מְקוֹמוֹת: ״כְּאַרְיֵה דְּסָלִיק מֵרוּם יַרְדְּנָא״:
20 הָעַיִט צָבוּעַ. הַה״א תָּמוּהַּ, לְכָךְ הוּא נָקוּד פַּתָּ״ח: הֲכִי הֵם עוֹף צָבוּעַ, מְגֹאָל בְּדָם, שֶׁשְּׁאָר הָעוֹפוֹת נֶאֱסָפִים עָלָיו? דָּבָר אַחֵר: הָעַיִט צָבוּעַ עוֹף אֶחָד שֶׁהוּא צָבוּעַ וְכָל הָעוֹפוֹת נֶאֱסָפִים עָלָיו לְאוֹכְלוֹ שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ:
21 הָעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ. שֶׁמָּא עוֹף שָׁמַיִם הֵם אֵלּוּ הַחַיָּלוֹת, הַגְּדוּדִים הַקַּלִּים אֲשֶׁר סְבִיבֶיהָ?!
23 רוֹעִים רַבִּים. רָאשֵׁי גְיָסוֹת שֶׁל חֵיל נְבוּכַדְנֶצַּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה ״אֵלֶיהָ יָבֹאוּ רוֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם״ ירמיה ו:ג:
24 בֹּסְסוּ. לְשׁוֹן ״מִרְמָס״ ישעיה י:ו; וְכֵן ״וְהָיוּ כַגִּבּוֹרִים בּוֹסִים בְּטִיט חוּצוֹת״ זכריה י:ה:
27 זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ. הִתְפַּלְלוּ וְלֹא נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתָם. לָמָּה? לְפִי שֶׁלֹּא נָרוּ לָהֶם נִיר תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לְכָךְ זָרְעוּ אֶל קוֹצִים ירמיה ד:ג. סֵפֶר שֶׁנָּקוּד בּוֹ זִרְעוּ, בְּחִירִ״ק הַזַּיִ״ן, שִׁבּוּשׁ הוּא:
30 שְׁכֵנַי הָרָעִים. מִצְרַיִם, עַמּוֹן וּמוֹאָב וְצוֹר וְצִידוֹן, שֶׁהָיוּ שְׁכֵנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמַזִּיקִין אוֹתָם:
31 אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים. כֻּלָּן לָקוּ סָמוּךְ לְחֻרְבַּן הַבַּיִת, וּבְכֻלָּם נֶאֱמַר ״וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת״ בְּסֵפֶר זֶה ירמיה כט:יד; ל:ג, יח; לא:כב; לג:ז, יא, כו; מח:מז; מט:ו, לט:
